נפתח בסיפור דמיוני קצר, אורי, איש הייטק מצליח שסובל מדיכאון, פנה לטיפול פסיכולוגי במהלך חודש ינואר. במהלך חודש מרץ, הוא הרגיש שהדיכאון מתחיל להיחלש. עד חודש מאי הוא כבר הרגיש שהחלים מהדיכאון. אורי הרגיש שהטיפול הפסיכולוגי, עזר לו מאד. הוא הודה למטפל המסור ואף טרח להפיץ בין חבריו את שמו של המטפל שעזר לו להיחלץ מהדיכאון.

​

האם אנו, מטפלים מבוססי מחקר, יכולים לטעון שהטיפול הפסיכולוגי עזר לאורי? מנקודת המבט של טיפול פסיכולוגי מבוסס מחקר, התשובה הברורה היא: לא! ישנן סיבות רבות שיכלו לגרום לאורי לצאת מהדיכאון, הטיפול הפסיכולוגי הוא רק אפשרות אחת מבינהן. לדוגמא, המחקר מלמד אותנו שלדיכאון יש מהלך אפיזודי והוא עשוי לחלוף (ולחזור) באופן ספונטני. בדומה, דיכאון עשוי להיות קשור במזג האויר וירידה בשעות האור בחורף (כזכור, אורי התחיל טיפול בשיא החורף וסיים אותו באביב), ומה לגבי חדר הכושר שפתחו בחברה של אורי והוא התחיל ללכת אליו במקביל לטיפול הפסיכולוגי? (ספורט היא דרך מצויינת וטבעית להפחתת דיכאון) ועוד ועוד.

​

בשונה מהטיפול של אורי, טיפול מבוסס מחקר, הוא טיפול שמפותח במסגרת מכוני מחקר אוניברסיטאיים ובו לוקחים קבוצה גדולה של מטופלים עם הפרעה נפשית ספציפית ומחלקים אותם באופן אקראי לקבוצות טיפול שונות. לדוגמא, מחקר בדיכאון עשוי לקחת 150 מטופלים ולחלק אותם ל 3 קבוצות. הקבוצה הראשונה תקבל את הטיפול הרגיל שמקובל במרפאה, הקבוצה השניה תקבל את הטיפול החדש, הקבוצה השלישית תידרש להמתין מספר חודשים עד שיתפנה להם מקום מבלי שקיבלו כל טיפול פעיל בתקופה זו (קבוצת ביקורת). במהלך תקופה זו, כלל המטופלים ימלאו שאלונים להערכת חומרת הדיכאון. מחקרים עכשוויים משתדלים לבדוק את יעילות הטיפול הפסיכולוגי גם לאחר שהסתיים. לדוגמא, ליצור קשר עם כלל המטופלים שנה לאחר סיום הטיפול ולבדוק את מצבם הנפשי.

​

לדוגמא, במחקר הנוכחי בדיכאון, נמצא שהטיפול החדש היה דומה ביעילות שלו לטיפול הרגיל ושניהם היו טובים יותר מהמטופלים שנאלצו להמתין. שתי קבוצות הטיפול הביאו להטבה במצבם של כ 60% מהמטופלים בזמן שאצל הממתינים חל שיפור רק בקרב 30% מהמטופלים (כמו שאמרנו, יש עוד סיבות להחלמה מהדיכאון, חוץ מטיפול פסיכולוגי...). עוד נמצא שכרבע מהמטופלים סבלו מחזרה של הדיכאון במהלך השנה שלאחר סיום הטיפול.

​

נחזור עכשיו לאורי, איש ההייטק עם הדיכאון. האם הטיפול הפסיכולוגי של אורי היה יעיל? כמו שאמרנו בפתח דברינו, כמטפלים מבוססי מחקר, איננו יכולים לומר זאת. יחד עם זאת, אנו כן מתחייבים לתת לאורי את שיטת הטיפול שנמצאה בעלת היעילות המחקרית הטובה ביותר. במקרה של המחקר (הדמיוני) שהצגנו בדיכאון, נוכל להציע לו את הטיפול המרפאתי הרגיל או את הטיפול החדש. שניהם הציגו יעילות דומה.   

​

עד כאן, דיברנו על מטופל ומחקר דמיוניים (אך לא מאד רחוקים מהמציאות המחקרית העדכנית). מחקרים רבים ודומים בפסיכולוגיה, התבצעו ומבוצעים כשגרה בעשרות השנים האחרונות. מחקרים המצעידים את הפסיכולוגיה מעולם טיפולים מבוסס השערות ותחושות סובייקטיביות אל עבר טיפול בהיר ושקוף המתפתח באופן תמידי על בסיס הידע המחקרי שנצבר. כאן לדוגמא, תוכלו לקרוא על מאמר סקירה שמשווה בין טיפול קוגנטיבי – התנהגותי (CBT) לתרופות אנטי דכאוניות. כאן, תוכלו לקרוא על מאמר שהשווה את מצב המחקר של 4 גישות טיפול מבוססות מחקר לפאניקה. כאן, תוכלו לקרוא על מודל הטיפול שלנו ב OCD. ומה לגבי טיפול מבוסס מחקר בטראומה? בספר הזה (שיצא בקרוב בעברית), תוכלו לקרוא על טיפולים עדכניים וחדשניים לטיפול בטראומות קשות.

​

בקליניק 21, טיפול מבוסס מחקר הוא דרך חיים מקצועית. מפגש בין אנשים ושאיפה תמידית להבאת הידע הפסיכולוגי העדכני ביותר לקשר הטיפולי.

​